יש המשיבים צבים לטבע - אנחנו דווקא דבורים. כחלק מביקור מולדת זכיתי לקבל שקית זרעים של פרחי בר. כל השותל אותה כאילו הביא גאולה לעולם ... במושגים אקולוגיים הכוונה. זה לא שפתרנו את בעיית האוזון או אפקט החממה אבל מי שמאמין בתאוריית הכאוס ויודע שפרפר בברזיל משמעו גשם באפריקה מבין שהופעתם של דבורים בהוד השרון ימנעו כנראה את הצונאמי הבא ביפן . המצחיק הוא שאין זו הופעתם הראשונה של דבורים בחיינו. בתנו הקודם אשר בלב השרון זכה להיות מוקף בפרדסים ובליבם כוורות והרבה.... הפרדסים ננטשו עם השנים מיד אוהבת ומשקה אולם הכוורות המשיכו לרחוש חיים. הכוורן הקמצן (יצא חרוז אך לא מצחיק) לא השקה, כך שמקור המים של הדבורים היינו אנחנו.
סבלנו מנחת עוקצן רבות. על בריכה מתנפחת בחצר לא היה על מה לדבר. השיא נקבע על 6 עקיצות ביום אחד שהילד חטף !! כן, כן, לא אגדה אורבנית (או כפרית במקרה הזה) הכל אמת לאמיתה. ככה אגב וודאנו שהילד לא אלרגי (שיטה בדוקה- תאמינו לי עובדת).
עכשיו הכל נשכח, פתחנו דף חדש ואנחנו מוכנים לדון בדו קיום המבוסס על 'חייה ותן לחיות'. מוחלים ומחכים לשובם של הדבורים...
והזרעים? אה, כן הנה ניצנים ראשונים לאחר שבוע מיום השתילה ...
