המסע לעין חרוד

שבת...
נסענו לשמוע אופרה בקיבוץ... (להגנתי אומר שזה פחות פלצני ממה שזה נשמע - קיבוץ - כבר אמרתי)
בתור בונוס ועל הדרך זוכים ביום טיול בעמק (ירוק ירוק ופורח) וגם לעוד שתי חוויות חינניות שאפשר למצוא רק במשכן לאמנות של התנועה הקיבוצית. 

הנה מעין סיור מקוצר-מצולם... 

תראו איזה יופי

ספריה כמו של פעם וריהוט כמו של פעם עוד לפני שהומצא מושג הרטרו


תערוכה רטרוספקטיבית ומופתית של שמואל כץ - שווה שווה לרוץ עד לשם ולו רק לראות את מנעד היצירה והכישרון המדהים של האיש הזה.
ולמי שבאמת השם לא מזכיר דבר -ע"ע דירה להשכיר...שזה קצה הקרחון ממש, כפי שניתן לראות ...

ועוד יוצר מוכשר - דודו גבע,  שהסטודיו שלו על כל חפציו ורישומיו עבר למשכן לאמנות  

ולסיום
תראו איזה טבע דומם נפלא... ממש כמו שאומרים "לא נגענו" - ככה זה היה מונח באופן הכי פרוזאי ואותנטי על אחד השולחנות בחדר  - תקרובת לזמרות האופרה שהופיעו באודיטוריום החדש בסמוך לסטודיו של גבע.

רק בקיבוץ....

הנה פתחתי...

לא חלון, כי אם תיבת פנדורה....
לא יודעת מה קפץ עלי (כמויות האבק הבלתי נדלות כנראה) והחלטתי לנקות את הסטודיו - ממש ניקיון סדר פסח כהלכתו כולל ביעורי אבק וקורי עכבישים.  
וזה מה שקורה לאגרנים שכמוני שמתעקשים לרדת לרזולוציות ולעשות גם סדר בבלגן - נתקלים בחפצים הנשכחים

עכשיו צריך למצוא מקום - כמו שאני מכירה את עצמי זה במקסימום יהיה רה- לוקיישן ...